יום א', א’ בכסלו תשע”ה
    דף ראשי  |  סיפור וספר  |  הפוך לדף הבית  |  הרשמו כחברי האתר  |  ספר תהילים  |  שימושון  |  פורום כתיבה  |  כתובת האתר  |  ספארי  
מאת הרב חיים רבי

א. אין המנחמים הבאים לנחם את האבל רשאים לפתוח בדיבור, עד שידבר האבל תחילה. וטוב שהאבל יפתח במילים "ברוך דיין האמת", ואז יכולים המנחמים לפתוח בדיבור. ב. אם ניכר שאין האבל יודע מדין זה שצריך הוא לפתוח בדיבור, או שרואים המנחמים שקשה עליו לפתוח בדיבור תחילה, מותר לומר לו נוסח הנחמה "המקום ינחם אתכם" וכו', גם לפני שיתחיל בדיבור. ג. אדם הנכנס לבית האבלים על מנת לשאול דבר מהאבלים, מותר לו להקדים ולשאול ואין צריך שהאבלים יפתחו בדיבור. ד. אין לומר בבית האבל "אין מה לעשות כי אי אפשר לשנות", שמשמע אם היה אפשר לעשות היה עושה כביכול כנגד גזירת השם יתברך, אלא יחזקו המנחמים את האבלים באמונה תמימה, שיקבלו כל גזירותיו של השם יתברך באהבה. ה. מותר לאיש לנחם את האשה, וצריך להזהר מאיסור יחוד כשהולך לבדו. והמנהג הוא שכאשר מסיימים את התפילה בבית האבל ניגשים לחדר שיושבות שם הנשים ומנחמים אותן. ו. מצוה לנחם את האבלים כל שבעת ימי האבל, ובפרט בשלושת הימים הראשונים לאבילות שאז האבלים יושבים בדד רוב היום, והוי מצוה שאין לה דורשין. ז. מצות ניחום אבלים אין לה שיעור, וכדין ביקור חולים, ומצווה לנחם אבלים כמה פעמים, ולא כמו שנהוג לנחם פעם אחת בלבד, ואפילו כמה פעמים ביום, ובלבד שלא יטריח לו. ז/א. מותר לנחם אבלים בלילה. ח. גם הגדול ילך לנחם את הקטן. ט. אבל או חולה אינם חייבים לעמוד אפילו מפני נשיא, והרוצה להחמיר ולקום מפני זקן או תלמיד חכם תבוא עליו ברכה. וחייב האבל לעמוד מפני ספר תורה העובר ממקום למקום. י. תלמיד חכם או זקן שנכנסו לבית האבל או לבית החולה ועמדו החולה או האבל מפני כבודו, לא יאמר להם "שב", דמשמע שב באבלות שלך. אלא יאמר לו אל תטרח. יא. אין מנחמים שני אבלים כאחד (כאשר כל אחד מתאבל על מת בפני עצמו), אלא אם כן היה כבודם שווה וקילוסם שווה. וכל זה כשמוסיפים דברי ניחומים מפורטים לפי ערך האבידה המיוחדת, ואולי הנפטרים אינם שווים במדרגה אחת ונמצא גורע מערך הנכבד. אבל באופן שמנחמים באופן כללי, כגון "המקום ינחם אתכם" וכו', מותר לנחם שני אבלים כאחד, דבזה כבודם שווה וקילוסם שווה. יב. יש אומרים שהמנחמים שבאו לבית האבל לא ישאלו שלום זה לזה, דאין להזכיר שלום בבית האבל. ויש אומרים שאין בזה איסור כלל. והמיקל יש לו על מה שיסמוך. יג. מותר לברך את האבל בברכת מזל טוב, אריכות ימים, רפואה שלימה וכדומה, וכן האבל יכול לברך את המנחמים. יד. מותר האבל לנענע ראשו במקום ברכת שלום ואין בזה איסור כלל. טו. מותר לברך את האבל בברכת מי שבירך. טז. המנחמים שנהגו ללחוץ ידי האבלים ולומר להם "מן השמים תנוחמו" וכו', אין בלחיצת יד זו משום שאלת שלום לאבל. יז. אבלים המפרסמים שיש להמנע מביקורי תנחומין אינם נוהגים כהוגן, ואדרבה מצוה רבה שיקבלו תנחומין, ויש בזה תועלת גם לנפטר וגם לאבלים.