יום ד', ד’ בתמוז תשע”ז
    דף ראשי  |  סיפור וספר  |  הפוך לדף הבית  |  הרשמו כחברי האתר  |  ספר תהילים  |  שימושון  |  פורום כתיבה  |  כתובת האתר  |  ספארי  
שבט לוי מוזהר שלא לקחת חלק בארץ ואם נטל נחלה מוציאים ממנו בכוח, כיצד אם כן ללוים והכהנים נכסים בארץ?

ספר במדבר (פרק יח' פס' כ'): ויאמר י-ה-ו-ה אל אהרון בארצם לא תנחל, וחלק לא יהיה לך בתוכם, אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל ספר במדבר (פרק יח' פס' כג'): ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד והם ישאו את עוונם חקת עולם לדורותיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה נתתי ללויים לנחלה, על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה ספר דברים (פרק יח' פס' א'): לא יהיה לכהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל, אשי ה' ונחלתו יאכלון, ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו י-ה-ו-ה הוא נחלתו, כאשר דבר לו ספר המצוות לרמב"ם (מצות לא תעשה קסט'): הזהיר שלא יקח כל שבט לוי חלק בארץ. והוא אמרו: "לא יהיה לכהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה עם אחיו, י-ה-ו-ה הוא נחלתו" הרמב"ם בספרו היד החזקה (הלכות שמיטה ויובל פרק יג' הלכה י' - יא'): כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען, וכן הם מוזהרים שלא יטלו חלק בביזה בשעה שכובשין את הערים שנאמר: "לא יהיה לכהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל", חלק- בביזה ונחלה - בארץ ... ובן לוי או כהן שנטל חלק בביזה לוקה. ואם נטל נחלה בארץ מעבירין אותה ממנו. ובמילים שלנו, להיות מיוחס כלוי או ככהן אינו מסתכם רק בשם המשפחה אלא יש לכך השלכות מרחיקות לכת גם על בעלות על קרקע. שבט לוי מוזהר שלא לקחת חלק בארץ ואם נטל נחלה מוציאים ממנו בכוח. ברם ידוע כי הלווים כן התנחלו בארץ, כאמור: ספר במדבר (פרק לה' פס' א'): צו את בני ישראל ונתנו ללויים מנחלת אחוזתם ... ובמילים שלנו, לאחר חלוקת הארץ לשבטים, נתנו בני ישראל ללוים מנחלתם. אם כן, כיצד ניתן להבין את הפסוקים הלכאורה סותרים, האם המיוחס כלוי או ככהן יכול להתנחל בארץ או לא? אם שבט לוי מוזהר שלא לנחול את הארץ אז מדוע נתנו בני ישראל ללוים נחלה? לכאורה הסתירה בין הפסוקים קשה, ברם המעמיק מגלה שאין זו סתירה כלל אלא הוראה ברורה המקרינה אור יקרות לעתיד להיות באחרית הימים ובעולם הבא. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא (דף קכב' ע"א): תניא, עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים ... ולא כחלוקה של עולם הזה חלוקה של עולם הבא, העולם הזה אדם יש לו שדה לבן אין לו שדה פרדס, שדה פרדס אין לו שדה לבן, לעולם הבא אין לך כל אחד ואחד שאין לו בהר ובשפלה ובעמק ... תורת הנגלה, התלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא, מגלה כי לעתיד לבוא -ימות משיח הם הכניסה לעולם הבא שבחומר, לחצו כאן לתובנה זו - לא תתחלק ארצנו הקדושה ל- 12 חלקים אלא ל- 13 חלקים. שבט לוי שלא קיבל נחלה בחלוקה הראשונה בימי יהושע בן נון, יקבל נחלה בעולם הבא, בשווה לשאר השבטים. אם כן השאלה רק הולכת וגדלה, היות ובתורתנו מצאנו איסור ואזהרה לשבט לוי שלא לנחול בארץ, כיצד יתכן ולעתיד ינחלו בארץ שלא בהתאם לציווי מפורש שניתן למשה רבנו מאת הבורא, הייתכן שתורתנו הקדושה תשתנה? ותשובתנו הקצרה כי הכהן והלוי יכולים לנחול בארץ ואינם עוברים על איסור ובלבד שנחלה זו תהיה בתורת מתנה או חלף תמורה ובשום אופן לא כתוצאה ממלחמה. ולהלן תשובה מנומקת. צריך להבין כי העולם הזה איננו העולם הבא. בעולם הזה, הנהגת ה' בעולם אינה גלויה, ועל האדם מוטלת החובה להיות שותף במעשה בראשית ולנסות להבין ההשגחה במבט לאחור, בבחינת "וראית את אחורי ופני לא יראו", ובדרך שאדם רוצה ללכת - מוליכים אותו. הנהגת העולם הזה דומה למתן צדקה בסתר היות ועדיין לא הגיע זמן מתן השכר והכל ניתן בתורת מתנת חינם. ככל שיהא נותן הצדקה במעלה גדולה יותר לא יפרסם את הנתינה ואפילו תהיה מרובה ויפים הדברים במתנות שמים. מאידך גיסא, בעולם הבא מקבל האדם את שכרו בגלוי, לעיני כל, חלף עמלו בעולם הזה, על כן הנהגת ה' בעולם הבא גלויה ואינה נסתרת. אם כן, בעולם הבא לא יהיו מלחמות היות וכל אדם ידע את מקומו ותפקידו, כאשר שכרו לפי עמלו ולא ישיג גבול חברו. וידועה האמרה השנויה בפי הכל (השייכת להנהגת העולם הבא) "מה שמגיע לך - יגיע עד אליך, ומה שלא מגיע לך – גם אם תרדוף ותלחם עליו לא תקבל". צריך להדגיש, כי בעולם הזה עדיין לא זכינו להנהגת ה' הגלויה והנצחית בשמו הגדול והנורא י-ה-ו-ה. לעיתים הנהגה גלויה זו הופיעה בעולם, ובעיקר בתקופת יציאת מצרים ובמדבר על ידי משה רבינו, ברם לא היתה נצחית ועל כן לא היתה שלימה, היות ולאחר זמן, כשלא היינו ראויים הסתלקה הנהגת י-ה-ו-ה וחזרה הנהגת המידות בבחינת מידה כנגד מידה. בל נשכח את דבר ה' למשה רבינו כשעמדו ישראל על ים סוף ומצרים אחריהם רודפים להורגם בכלי נשק וסוסי מלחמה: "י-ה-ו-ה ילחם לכם ואתם תחרישון" (ספר שמות פרק י"ד פס' י"ד). כשהנהגת שמו הגדול הגיבור והנורא של ה' בעולם לא צריכים בני ישראל להלחם. כמו כן, גם פרנסתו של האדם באה בקלות וללא טורח כשהנהגת שמו הגדול הגיבור והנורא של ה' בעולם, כפי שראינו שאכלו אבותינו מן ולא היו צריכים להלחם על מזונם. לאחר חטא העגל נגזר על דור מדבר גזירת שמד במדבר כאשר משה רבינו ושבט לוי יזכו להכנס לארץ בלא מלחמה באמצעות הצרעה (שרץ קטן מעופף) שיגרש את יושבי הארץ מפניהם. משה רבינו נבחר לשמש ככהן וכמלך כפי שראתה רבקה אמנו ברוח הקודש כי יתכן בגוף אחד גם כהן וגם מלך ועל כן יעקב בנה ראוי לברכת המלכות המגיעה לעשו ולא רק לברכת הכהונה. רבקה אימנו ראתה ברוח הקודש וזו לא מוכרחת בעולם המעשה כי הכל צפוי בו והרשות נתונה ליעקב לוותר על המלכות מתוך שנאתו לרבנות (שררת המלכות). הגדיל משה רבינו (שהיה מלך להנהיג ישראל וכהן גדול בשמונת ימי המילואים) לוותר על שני כתרים שניתנו לו, וביקש ליתן כתר המלכות לשבט יהודה וכתר הכהונה לאהרון אחיו. בתפילה ותחנונים עמד משה רבינו לפני רבון העולמים ומסר נפשו על עם ישראל ועל אהרון אחיו וזכה לבטל את גזירת השמד במדבר. תחנוניו של משה רבינו התקבלו בתנאי שיוכיחו דור המדבר אמונת קדושת ארץ ישראל. לצערנו חטאו אבות ראשונים בחטא המרגלים ואנחנו סובלים החטא עד היום. עתה הודיע הבורא למשה רבינו כי דור יוצאי מצרים שראוי היה לקבל הנהגת העולם הבא לא יכנסו לארץ אלא בניהם. משה רבינו ציווה את יהושע ובני ישראל להכין את כניסתם לארץ בדרכי הנהגת העולם הזה, דהיינו במלחמה עם עמי כנען. התורה קובעת כי בעולם הזה עם ישראל יצטרך להוכיח את אהבתו לארץ ישראל גם במחיר מלחמה עם עמי כנען. ייסורי ארץ ישראל בעולם הזה מסתירים את השגחת הבורא ברם יסורים אלו הם לתקופת זמן קצרה של העולם הזה בלבד. בעולם הבא ינחלו ישראל את הארץ ללא מלחמה, ועל כן התורה מזהירה את שבט לוי המייצגים את הנהגת העולם הבא, שלא ינחלו את הארץ במלחמה. שבט לוי נבחרו לסמל את השגחת הבורא בעולמו בשמו הגדול הגיבור והנורא י-ה-ו-ה, ההשגחה הנצחית לעתיד. שבט לוי חייב לקבל את הארץ במתנה ולא במלחמה ואם אכן יעבור על האזהרה וינחל את הארץ במלחמה, יהיה שמו הגדול של הבורא מחולל. חייבים לזכור כי לאחר חטא העגל ביקש הבורא להכניס רק את שבט לוי לארץ ללא כל כיבוש ומלחמה. משה רבנו העתיר תפילה לבורא על גזירת השמד במדבר ובקשתו התקבלה וזכו בני ישראל להיכנס לארץ בייסורי מלחמה. אלא שכניסתם של בני ישראל לארץ התאפשרה בהתחייבותם הברורה לתת לשבט לוי מנחלתם בתורת מתנה, ובכך הצליח משה רבנו, ביחד עם טענות סנגוריה רבות ונוספות, להצילם מגזירת השמד. אם כן למדנו כי הכהן והלוי יכולים לנחול בארץ ואינם עוברים על איסור ובלבד שנחלה זו תהיה בתורת מתנה או חלף תמורה. עתה מובנים בהחלט דברי הרמב"ם לעיל, המקשר בהלכות נחלה את עניין הביזה במלחמה: "ובן לוי או כהן שנטל חלק בביזה לוקה. ואם נטל נחלה בארץ מעבירין אותה ממנו". בהתאם לתלמוד הבבלי (ראו לעיל המקור במסכת בבא בתרא), לעתיד לבוא, בעולם הבא, תתחלק הארץ גם לשבט לוי. כפי שכבר למדנו, נחלת ארץ ישראל לעתיד לא תהיה במלחמה, היות ועם ישראל יהיה אור לגויים וכל עמי הארץ ידעו מקומם ותפקידם ויאפשרו לעם ישראל לנחול את הארץ שלא במלחמה. אם כן, אין כל איסור לשבט לוי לנחול את הארץ הניתנת במנוחה ולא במלחמה, ושמו הגדול של הבורא לא יתחלל. צריך לזכור כי לנחלה המושגת במלחמה השלכות שליליות רבות, ונמנה אחדים מהם. במלחמה מתגלה חוסר האמונה של העמים הנלחמים כי הינם אחים לאבא אחד בראשית הדורות, וכי הבורא הציב גבולות לכל אומה ככתוב: "בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם". חוסר האמונה בהשגחת הבורא בעולמו גוררת אחריה אסונות, הרס, חורבן ואובדן חיים. כל אחד מאיתנו צריך להרהר במחשבה, כמה משאבים וכוחות שהיו יכולים לבנות חיי רווחה הולכים להרס ולהקניית בטחון, ולעיתים קרובות "הגולם קם על יוצרו" ודווקא המימון לצורך ההגנה על האומה הופך לצערנו האפשרות שהובילה לאסונות רחמנא ליצלן. במלחמה של ישראל על זכותו לנחלה בארצו, לא רק האפשרות לתבוסה גורמת לחילול שמו של הבורא, אלא יתכן ואף הניצחון במלחמה. אם העם מאמין כי כוחו ועוצמת ידו היא זו שהביאה לניצחון אין חילול שמו של הבורא גדול מזה בסוד הפסוק: "וישמן ישורון ויבעט". תורתנו הקדושה עמדה על ההשלכות השליליות של ירושת הארץ במלחמה. ארץ שנחלוה באובדן חיי אדם בכלי המלחמה גוררת אובדן חיי אדם בשגגה. היות ושבט לוי לא היה שותף בירושת הארץ במלחמה ובביזה, נתקדשה נחלתו עד כי יכולה נחלתו לתקן אובדן חיי האדם בשגגה. ספר החינוך (מצוה ת"ח): ידוע הוא כי שבט הלוי מבחר השבטים ... ומפני גודל מעלתם וכושר פועלם וחן ערכם, נבחרה ארצם לקלוט כל הורג נפש בשגגה יותר מארצות שאר השבטים אולי תכפר עליו אדמתם המקודשת בקדושתם. ועוד טעם אחר בדבר כי בהיותם אנשי לבב ידועים במעלת המדות וחכמות נכבדות, ידוע לכל שלא ישטמו את הרוצח שינצל אליהם ולא יגעו בו אף כי יהרוג אחד מאוהביהם או מגואליהם ...

 
 






תנך | חסר ויתר בתנך | תנא דבי אליהו | משנה | תוספתא | תלמוד בבלי | ספר החינוך | ספר הישר | תלמוד ירושלמי | פירוש רבינו בחיי | תורת האדם | מנורת המאור | ילקוט שמעוני | מדרש תנחומא | מדרש רבה | היד החזקה | אבות דרבי נתן | בן איש חי | ספר הכוזרי | חפץ חיים


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS