www.cohenshauli.022.co.il
שיר סיפור וספר
יום א', כט’ בכסלו תשע”ח
    דף ראשי  |  סיפור וספר  |  ספר תהילים  |  שימושון  |  פורום כתיבה  |  כתובת האתר  |  תמונות מספרות  
על גחונך תלך. האם לנחש היו רגליים? ראו תמונת נחש שנמצא בסין ולו רגליים.

כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ (ספר דברים פרק ג' פס' יא) ברצון הבורא היה להודיע כי הבריאה לא התחילה מקטן אלא ביצורים גדולים ולכן בתחילת הבריאה היו היצורים בקנה מידה גדול בהרבה מהמצוי כיום. הפסוק הנ"ל מספר דברים מספר על אדם גדול מימדים בשם עוג שהאריך בשנים ונשאר מיתר הרפאים (בני האדם הענקים) ומקום קבורת עצמותיו החזקים כברזל לא היה ארבע אמות על ארבע אמות (כשני מטר על שני מטר) אלא תשע אמות על ארבע אמות (כארבע וחצי מטר על שני מטר). בין היצורים הענקיים שנבראו היה הנחש הקדמוני שהיה בעצם יצור ימי שנוצר ביום הנצחי החמישי של מעשה בראשית. נחש זה נקרא קדמוני מפני שקדם ביום אחד לבריאת האדם. האדם נברא ביום הנצחי השישי של מעשה בראשית. לבוקרו של היום השביעי תכלית מעשה בראשית הלכה ולמעשה - עדיין לא הגענו היות והוא העולם הבא החומרי (קיומנו אפשרי בחומר בלבד היות ורק אחד קיים ללא חומר ויצר את החומר). תכלית ה"בוקר" של היום השביעי "לא טוב היות האדם לבדו" - לקיים (הנולדים בימות משיח) ו"לזמן" (מוזמנים המתים לקום בגופם) צבאות (מספר רב) בני האדם ליום אחרון שכולו טוב (אין בו מוות) וכולו ארוך יום הנצח נצחים. הנחש הקדמוני שרד בניגוד ליצורים הימיים הענקיים שנבראו ביום החמישי שנעלמו בכדי לאפשר ליצורי היום השישי להופיע. הנחש הקדמוני היה בעל ניסיון רב שנים שלא היה לאדם וחוה להבין את יוצרו שלא חפץ במות יצוריו. בעצם חיותו העיד שהבורא לא היה חפץ להכחיד יצורי היום החמישי ובתנאי שיש באפשרותם לשמש את נזר הבריאה האדם. בהתאם לתורתנו זכה הנחש הקדמוני בניגוד לשאר החיות שנבראו ביום השישי ל"הכנס" לגן עדן מחמת גודלו. תורתנו קוראת לנחש תנין ולתנין נחש מפני שלנחש הקדמוני היו רגליים ויתכן רגליים מאד ארוכות בגובה הר המוריה שאיתם יכל להכניס ראשו לגן עדן שהיה על ההר. הנחש הקדמוני התקלל "על גחונך תלך ועפר תאכל" לאחר מעשה ההסתה ובשל כך איבד את רגליו הגדולות שהביאו לטעום מפירות הגן. ההליכה על הגחון הביאה בפריה ורביה ליצורים הדומים לסוגי הנחשים שאנו מכירים כיום.