www.cohenshauli.022.co.il
שיר סיפור וספר
יום א', כט’ בכסלו תשע”ח
    דף ראשי  |  סיפור וספר  |  ספר תהילים  |  שימושון  |  פורום כתיבה  |  כתובת האתר  |  תמונות מספרות  
האם יש קשר?

עד כה למדנו כי לבורא אין רגשות (לחצו כאן להבין) וכי אינו יודע הכל (לחצו כאן להבין). בכתבה זו תשכילו להבין את הבורא בתכונת חוסר הדייקנות. הבורא לא מוציא לפועל תוכנית באופן מדויק, קרי המציאות רחוקה מאד מהתכנון. נולדנו במזל כלומר תוכנית אלא שיתכן שבמציאות אנו רחוקים מאד ממזלנו. כמו כן, הכתבה תעסוק בשאלות מיהו עמלק? ובמה שונה משאר העמים? שמות פרק יז פסוק טז': "וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מלחמה לַיהוָה, בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" תלמוד ירושלמי דף יז' עמוד ב' (פרק ג' הלכה ח'): רבי יהושע בן לוי אמר, עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא (ביום הולדת) שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו. מה עשה משה עירבב את המזלות ... ובמילים שלנו, לאחר האותות והמופתים ביציאת מצרים החליט עמלק לא להיות כשאר העמים. מאמין היה בבריאת העולם על ידי בורא אלא שטען שהבורא עזב את עולמו ועולם כמנהגו נוהג בחכמת המזלות. עמלק טען כי אין הבורא משגיח בעולמו ולא ישנה (או שאין ביכולתו לשנות) את סדרי המזלות וחוקי הטבע. ועל כן, ביום המלחמה על ישראל העמיד חיילים שנולדו באותו היום. ומדוע? כי לטענתו של עמלק מזלם הטוב של חיילים אלו גבר ביום זה שעה שנולדו וחיו, ומזלם ביום זה לא ישתנה גם ביום המלחמה, ובכך יצליחו לנצח במלחמה. מאידך גיסא, משה רבנו מאמין בבורא המשגיח בכל עת והיכול לשנות את סדר המזלות שיצר, ובתפילתו נענה מן השמים לשנות את סדר המזלות (ערבוב המזלות), ונצחו ישראל במלחמה. אם כן, למדנו כי משה רבנו המליך את הבורא על כסא שלם, דהיינו האמונה כי הבורא גם יצר את הסדר וגם שיש ביכולתו לשנות את הסדר לפי רצונו יתברך. וזה לעומת זה יצר הבורא. האפשרות להאמין ולהמליך את הבורא רק על חצי הכסא (ובלשון הפסוק לעיל "כס" (כיסוי/הסתרה) ולא "כסא", האות אלף המסמלת את אלופו של עולם, היכול לשנות את הסדר שיצר, חסרה). עמלק הינו העם שבניגוד לשאר העמים (שאינם מאמינים ביצירת העולם על ידי הבורא) מאמין ביצירת העולם על-ידי בורא וביצירת סדר ומזלות. אלא שעמלק איננו ממליך את הבורא על כל הכסא, היות ולדעתו הבורא עזב את העולם ואינו משגיח, ועל כן אינו מאמין שישראל מעל למזל, דהיינו שביכולת הבורא להתערב, לשנות ולערבב את המזלות והסדר שיצר. עם זה יצרתי תהילתי יספרו שהרי אברהם אבינו ושרה אמנו במזלם היו עקרים ולא יכלו להביא את עם ישראל אם לא היה הבורא מערבב המזלות שסידר ומשנה ומחדש בכל יום מעשה הבריאה. לאור האמור ניתן להבין כי אכן מלחמה ל-ה' בעמלק מדור דור, מלחמה בין שתי תפיסות באמונה, המתנגשות יום ויום בכל אירוע ומאורע. ואכן בכל חג פורים אנו קוראים על המן האגגי הרשע שהיה נצר לאגג מלך עמלק שהאמין כי העולם מתנהג ומסודר בסדר מופתי לפי המזלות ועל כן הפיל פור כפול על יום בשנה ועל חודש בשנה למועד המתאים ביותר לביצוע גזירת השמד על העם היהודי. אדם המאמין כי העולם נברא ומתנהג בצורה מסודרת על פי המזלות ואינו ירא מהבורא שיצר את הסדר ויכול לשנות את הסדר ולהפוך קללה לברכה, הוא בבחינת עמלק. כל עוד העולם במהלך תיקונו מקיים הבורא את עמלק, ומאפשר את הבחירה החופשית לאדם להחליט מהי אמונתו. הבחירה החופשית איננה מחוץ למתנות הניתנות לאדם אלא בתוך המתנות. לדוגמא, אדם שאיננו חכם אינו יכול לרמות את הבריות, ואם כן אין לו את אותה בחירה חופשית של אדם חכם שביכולתו לרמות את הבריות וביכולתו גם לבנות ולעשות שלום בעולם. ולמה הדבר דומה, משל למלך שביקש לרדת אל פשוטי העם ולעזוב את ענייני הממלכה. קרא לשני שריו הקרובים אליו במלכות והעניק להם אפשרות לנהל את הממלכה ולגבות את מסי הממלכה בהעדרו. אלא שלשר אחד ציווה לגבות מהאזור העשיר בממלכה ובשיעור מס גבוה (להלן: "השר העשיר"), ולשני מהאזור העני ובשיעור מס נמוך (להלן: "השר העני"). מידי שבוע נפגשו השרים לדון בענייני הממלכה. ובכל מפגש ביזה השר העשיר את העני על שאינו מסוגל לגבות מיסים והתפאר על מיעוט עבודתו ורוב מיסיו. לימים חזר המלך לכסא ממלכתו וביקש לדעת מה עשו השרים בהעדרו. אלא שהסוף ידוע, המלך שלח לצינוק את השר העשיר על מיעוט עבודתו באיסוף המיסים ובקבלת השוחד על העלמת העין מעשירי הממלכה בגביית המיסים, ואת השר העני רומם ושיבח, על הבנת צרכי הדלים ומגבלותיהם, השתדלותו הרבה באיסוף המס ביושר ובצדק וקבלת האימון מהעם. ובנמשל המלך הוא הבורא והשרים אלו בני האדם. בזמן התיקון המלך נראה שאיננו על כסא ממלכתו, אלא שלא כך הוא, היות וירד מכיסאו כדי לחפש את נתיניו הנאמנים והישרים. ככל שהגדיל המלך את האפשרויות לשרים, כך בחר לנסותם. ככל שהגדיל את המתנה כך הגדיל את הבחירה החופשית אם לטוב ואם לרע. תחשבו על זה. פירוש הרמב"ן על הפסוק: וטעם העונש שנענש עמלק יותר מכל העמים, בעבור כי כל העמים שמעו וירגזון ופלשת אדום ומואב ויושבי כנען נמוגו מפני פחד ה' ומהדר גאונו, ועמלק בא ממרחק כמתגבר על השם, ולכך אמר בו ולא ירא אלהים (דברים כה יח), ועוד כי הוא נין עשו וקרוב לנו, עובר מתעבר על ריב לא לו