יום ד', ד’ בתמוז תשע”ז
    דף ראשי  |  סיפור וספר  |  הפוך לדף הבית  |  הרשמו כחברי האתר  |  ספר תהילים  |  שימושון  |  פורום כתיבה  |  כתובת האתר  |  ספארי  
האם קיימת תפילה שכזו? ומה מעכב?

נפשו של האדם מפצירה ומתחננת לפני הבורא שימלא די מחסורה בעולם בו הטוב איננו מלא כבראשית היצירה, עדן מקדם. בן האדם אינו נושא תפילה רק על כל צר ומצוק שפקדו אותו אלא גם על מילוי חסרונו. לעיתים קרובות מקבל האדם את מבוקשו, ברם לעתים נדמה לו שתפילתו לשווא. במציאות בה, חרף התפילה, אין שינוי לטובה ואולי אפילו בעיניו המצב רק הורע, האם יחזור להתפלל על מבוקשו עד שיענה מהשמים, או שיחדל מתפלתו זו? תחילה נצטרך להדגיש את אמונתנו כי הבורא שומע תפילת כל פה. מבחינה שכלית לא יתכן והבורא שיצר מערכת שמיעה לאדם לא ישמע. בעיני הבורא אין מיוחסים פחות או יותר, כל אדם באשר הוא אדם תפילתו נשמעת. ברכה שלמה תקנו אנשי הכנסת הגדולה בתפילת העמידה, העוסקת באמונתנו זו, והיא ברכת "שומע תפילת כל פה". דוד המלך במזמורי התהילים קובע כי חוסר האמונה שהאל שומע נחשבת כחטא בדרגת און. ספר תהלים פרק סו' פסוק יח': אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי, אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי השכל מחייב כי השוטח את בקשתו בפני פלוני למילוי חסרונו מחשיב את אותו פלוני. חשיבותו של אותו פלוני בעיני המבקש, לא תפחת אם יבחר אותו פלוני שלא להיענות או לדחות את הבקשה למועד אחר. ובמילים אחרות, גם אם יבחר פלוני לשמוע את הבקשה הרי שאינו חייב לענות ולמלא המבוקש. בנמשל הפלוני הוא הבורא. אין סתירה בין אמונתנו כי הבורא שומע תפילה לאמונתנו כי בידו למלא כל מחסורנו. יתירה מזו, למרות ובעיננו לכאורה לא עשתה התפילה רושם בעולם המעשה, בעיני הבורא עשתה רושם. כיצד? במילוי בקשתנו בצורה שלמה יותר בעוד תקופת זמן או בסירוב למילוי בקשתנו כשהיא לרעתנו. אין ספק כי התפילה עושה רושם ואינה חוזרת ריקם, כדלקמן: תלמוד בבלי מסכת ברכות (דף לב' עמוד ב'): אמר רבי חנין אמר רבי חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם, מנא לן ממשה רבינו שנאמר ואתפלל אל ה', וכתיב בתריה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא. רבי חנין בשם רבי חנינא למד את עקרון הרושם מתפילתו של משה רבנו על ישראל וביטול גזרת השמד במדבר. הפסוק מעיד כי לאחר 40 יום של תפילות שלכאורה אבדה התקווה, נענה הבורא למשה וביטל את הגזירה. אלא שהגמרא לקמן מתקשה, שהרי אמר רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן, שטוב לו לאדם שלא יאריך וירבה יותר מדי בבקשות, שהרי אם ירבה בבקשות ויאריך בתפלה, סופו שהוא בא לידי כאב לב בזמן שמצפה למילוי תאוותו ואינה באה. תלמוד בבלי מסכת ברכות (דף לב' עמוד ב'): אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב ... לא קשיא הא דמאריך ומעיין בה הא דמאריך ולא מעיין בה פירוש רש"י על מסכת ברכות (דף לב' עמוד ב'): ומעיין בה. מצפה שתעשה בקשתו על ידי הארכתו סוף שאינה נעשית ונמצאת תוחלת ממושכת חנם והיא כאב לב כשאדם מצפה ואין תאותו באה יתירה מזו, מדברי רבי יצחק לקמן, בעיון התפילה גורם להזכרת עוונותיו. תלמוד בבלי מסכת ברכות (דף נה' עמוד א'): ואמר רבי יצחק שלשה דברים מזכירים עונותיו של אדם ואלו הן קיר נטוי ועיון תפלה ומוסר דין על חבירו לשמים אם כן, האם להרבות בתפילה או לאו? להבנת הגמרא לעומק נעזר בפירוש התוספות. לשיטתו קיימים שני סוגים של עיון תפילה, כדלקמן. פירוש תוספות על מסכת ברכות (דף לב' עמוד ב'): כל המאריך בתפלתו ומעיין בה. פירוש שמצפה שתבא בקשתו לפי שכוון בתפלתו. תימה דהכא משמע דעיון תפלה לאו מעליותא הוא וכן משמע פרק הרואה (לקמן נה.) ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם וקאמר עיון תפלה. ולא כן משמע בפרק מפנין (שבת קכז.) דקאמר אדם אוכל פירותיהן בעוה''ז וקא חשיב עיון תפלה אלמא מעליותא הוא וכן משמע בגט פשוט (ב''ב קסד:) דקאמר משלשה דברים אין אדם ניצול בכל יום וקאמר עיון תפלה פירוש שאין אדם מעיין בה אם כן משמע שהוא טוב? ויש לומר דתרי עיון תפלה יש, עיון תפלה דהכא המצפה שתבא בקשתו, ועיון תפלה דהתם שמכוין את לבו לתפלה. עיון תפילה שיש להתרחק ממנה, הוא המרבה בתפילה היות וסומך על זכויותיו ובטוח במילוי בקשתו. המתפלל בדרך זו גורם רעה לעצמו, כיון שמכניס עצמו בדין שיבדקו זכויותיו ומזכירים את עוונותיו. תפילה זו כשהאדם סומך על זכויותיו גורמת לכאב הלב בכל התקופה שאינה מתקבלת. מאידך גיסא, עיון תפילה חיובי הוא המאריך בתפלתו היות ויודע את ערך התפילה בפני עצמה שבכוחה למלאות משאלות לב בחסד וברחמים ובלא כל קשר לזכויותיו. ונחתום בדברי רבי חמא בר חנינא לקמן, שגם אם ראה המתפלל שלא נענה, יחזור ויתפלל ולא יתייאש מן הרחמים אולי ירחם קונו (יוצרו) כי לא כלו רחמיו. איננו יודעים מה שכרה של תפלה אחת נוספת. וצריך המתפלל לדעת כי המעכבים מילוי בקשתו הם מחשבות הגאווה, שיחשוב שהוא ראוי שתתקבל תפלתו, או שיחשוב שבזכות התמדתו בתפלה בכוונה תתמלא משאלתו, אלא יתנהג בענווה, ויהיה חזק ואמיץ לקוות לחסדי הבורא. תלמוד בבלי מסכת ברכות (דף לב' עמוד ב'): אמר רבי חמא בר חנינא, אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר, קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'.

 
 






תנך | חסר ויתר בתנך | תנא דבי אליהו | משנה | תוספתא | תלמוד בבלי | ספר החינוך | ספר הישר | תלמוד ירושלמי | פירוש רבינו בחיי | תורת האדם | מנורת המאור | ילקוט שמעוני | מדרש תנחומא | מדרש רבה | היד החזקה | אבות דרבי נתן | בן איש חי | ספר הכוזרי | חפץ חיים


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS